עלינו

שורשיה של אור בנימין מגיעים עד לימי הקמת המדינה.

הסבא דוד כהן ז"ל ואחיו מתתיהו כהן ז"ל עלו לארץ ישראל ללא פרוטה בכיסם. דוד שהתגלה כיזם ואיש עסקים מוצלח, רכש אדמות, בנה עליהם בניינים והקים מחצבות בירושלים ובתל אביב והפך לאיש אמיד. באמצעות 14 המשאיות שהיו בבעלותם, האחים כהן סייעו באספקת מזון ומים לירושלים הנצורה, בשיירות שהותקפו מדי פעם ע"י הלגיון הירדני.

ב-19.6.1948, בהפוגה הראשונה, נסע מתתיהו בשיירה לתל אביב על מנת להביא מזון. השיירה נעצרה במחסום של האו"ם וכאשר ירד ממשאיתו, הוא נפגע ממוקש ולמחרת נפטר מפצעיו, כשהוא משאיר אחריו אישה ותינוק. זמן קצר לאחר מכן, אחיו דוד מת משברון לב והשאיר אחריו את בתו הבכורה בת ה- 12 שטיפלה במסירות בששת אחיה הקטנים.

מכיוון שלא היה מי שיטפל בנכסים הרבים, הם נאלצו לחיות בצמצום ובעוני בבית הסבתא במחנה יהודה בירושלים ובהמשך ועברו לשכונת התקווה בתל אביב. כך הילדים גדלו כאשר הם משרישים בילדיהם מהו חסד אמיתי "לתת גם כשכואב, כי לא לתת זה יותר כואב".

הילדה שהפכה עם השנים לאמו של סבא דוד, בנימין לורי מייסד "אור בנימין" שימשה עבור בני המשפחה מודל לחסד ונתינה.

לאחר שלושה דורות רצופים של חסד, החליט נכדו של סבא דוד, בנימין לורי, שיריונר לשעבר ששירת בחטיבה 500 בסיני למסד את מורשת החסד המשפחתית ולהקים את אור בנימין שמטרתה להוביל שינוי ולחלץ משפחות ממעגל העוני, עד שיוכלו לפרנס את עצמן בכבוד, ללא תלות בצדקה.

בנוסף לפעילות העמותה, בני המשפחה מקפידים לבשל ולהכין ארוחות לשבת לעשרות משפחות ויחידים הזקוקים לכך ומסורת החסד כבר באה לידי ביטוי גם בדור ה-5, כשבנות המשפחה הצעירות תורמות שיער לילדות חולות סרטן.